יצה"ר בא לו לאדם בטענות שוא, והגיון שגוי. תמיד אומר הוא לו על כל מצוה או מעשה טוב כי קיימת אפשרות לעשותו "מחר" ו"מחר". כנגדו בא הלל ואומר "אם לא עכשיו אימתי?" י
ועוד בא לו יצה"ר לאדם בטענה שמעשים אשר יועילו לאדם לשמור על גופו באופן תקין וסביר לאורך זמן מומלצים, אבל אינם בגדר "מעשה טוב" או "מצוה". כנגדו בא הלל ואומר לגבי הליכתו למרחץ "הולך אני לגמול חסד לגופי". י
No comments:
Post a Comment