הנא בדור בו אנו חיים, הכרוך בכריכה הדוקה באמצעי תקשורת משוכללים רבים "אשר לא ידעו אבותינו", המייצרים אפשריות חדשות רבות להפצת מידע, יש כאלו אנשים אשר נמנעים מלהרבות דברים וייצוג באמצעי תקשורת מסוימים (כגון האינטרנט) בהיות שאם כן היו עושים, היה הדבר מראה על ריבוי בטלתם, ושאין להם תכניות יותר ...סבירות על סדר היום שלהם. יאי אפשר היה לי להגיד שאינני חש לאפשרות שכך אני מראה את עצמי, מ"מ לא היתה האשמה כזאת כזב לחלוטין(!). ובין כך מתוך צירוף תחושת הבטלה הנזכרת, ותחושת רצוני להפיץ רעיוני הקצרים למקום שמור יותר ומפורסם יותר מדפים ממשיים, כמעט ומוכרח אני לכתוב. ואם באמת ככה אני מוצג, "יהיה אשר יהיה", ו"כאשר אבדתי אבדתי", כי לחסום מעניינות המחשבה עבירה היא, עבירה שאין ברצוני לעבור! י
(Written on the subway, after admiting to someone that I blogged!)
No comments:
Post a Comment